בנה את הסט סביב מטרת למידה
בחר מה אתה צריך להוציא: הגדרה, הבחנה, הסבר או יישום. בביולוגיה של התא, „לזהות את האברון שקשור לשלבים המאוחרים של נשימה אווירנית” זו עבודה אחרת מ„להסביר למה תא צריך ATP”. פצל את העבודות האלה לכרטיסיות נפרדות, כדי שתשובה שפספסת תגיד לך איזה רעיון צריך תשומת לב.
הימנע מצד קדמי שמכיל את התשובה שלו. „מיטוכונדריה מבצעות נשימה אווירנית: תזכור את זה” מבקש ממך רק לקרוא שוב. צד קדמי כמו „איזה אברון מעורב, ואיזה שלב קורה מחוץ לו?” דורש שליפה. שמור על הניסוח ברמה של הכיתה. כרטיסיית מבוא לא צריכה לדרוש את כל המסלול הביוכימי.
הפוך רשימת ביולוגיה אחת לשלוש שאלות שונות
תתחיל מרשימה שנבדקה על מודל פשוט של אוסמוזה: הקרום מעביר מים אבל לא את המומס שמשווים, והלחצים והטמפרטורות בהתחלה שווים. כרטיסיית הגדרה שואלת במה אוסמוזה עוסקת. כרטיסיית כיוון שואלת לאן מתחילה תנועה שקולה של המים, כשאותו מומס מרוכז יותר בחוץ. כרטיסיית הסבר שואלת למה „תנועה שקולה החוצה” לא אומרת שכל מולקולה זזה החוצה.
השאלות האלה בודקות חלקים שונים של הרעיון. שמור מפתח תשובות קצר: מים דרך קרום בררני; בהתחלה החוצה, בתנאים שנאמרו; מולקולות בודדות זזות לשני הכיוונים. שאלת יישום יכולה להפוך את הפרש הריכוזים, ולשמור על שאר ההנחות. בדוק את המודל ברשימות מהכיתה לפני שאתה בונה את הסט.
בדוק את התוכן לפני שאתה לומד אותו
השווה נוסחאות, הגדרות וטענות עובדתיות לחומר שהמורה משתמש בו. סט שנוצר יכול להכיל תשובה לא נכונה, או שאלה עם יותר מפירוש אחד. תקן את זה לפני שחזרה חוזרת הופכת את הניסוח למוכר.
באנגלית ובספרות, בדוק הפניות בטקסט שנקבע. במדעים, תוודא שהתנאים ואוצר המילים מתאימים לרמת הכיתה. סט למידה הוא כלי שאפשר לבדוק ולשפר, לא סמכות נפרדת.
השתמש בבלוק למידה נוסף כדי לבדוק שליפה
חזור לחומר אחרי הפסקה, ותתחיל בלי לפתוח את התשובה. שמור סט קטן שאפשר לתחזק, ואז הוסף שאלות שמשקפות קשיים אמיתיים משיעורי הבית. כלול דוגמאות שהשתנו, כדי שהתרגול לא יישאר שינון של פתרון מספרי אחד.
Lirno יכול לעזור ליצור את הסט הבא או את הבוחן, אבל הניסיון שלך נותן את המשוב שמועיל. רשום את הרעיון שעוד צריך לתרגל, וחבר אותו לבלוק למידה מתוכנן. המטרה היא שאלה שאפשר לענות עליה ולהשתמש בה כשהניסוח משתנה.
בחר פעולת חזרה לפי סוג הפספוס
אם אתה מזהה מונח אבל לא יכול להגדיר אותו, בנה מחדש כרטיסיית הגדרה קצרה. אם אתה זוכר את ההגדרה אבל מבלבל שני מונחים, כתוב השוואה. אם אתה יכול לומר נוסחה אבל בוחר אותה לבעיה הלא נכונה, הוסף מקרה יישום שמחייב לבחור את המודל לפני החישוב. תווית המקצוע לבדה לא מזהה את התיקון הנכון.
לדוגמה, זכירת הנוסחה „שטח = אורך × רוחב” אינה מוכיחה שאתה מבחין בין שטח להיקף. תרגיל לדוגמה יכול לשאול כמה שטיח דרוש לחדר שמידותיו 5 m על 3 m: התשובה היא שטח של 15 m², ולא היקף של 16 m. לפני הערכת הפתרון, ציין בתשובה את הגודל שחישבת ואת היחידה שלו.
